אני זוכרת שבראת בי
מוח ולב וגרעין אחד קטן
ובגרעין יש סדק
נפער ונסער
נאטם ונאלם
מ ה ד ה ד
מתוך שרירות הלב
מתוך קלות הדעת
איפה שהכפית של הלב
צורבת בקור כלבים
בבשר המת
בו המופת גנוז
בו האות מתחולל לאור
באותות ובמופתים
כפרה
באותות ובמופתים
אעשה לי שלום בית
לא רק בבית
<<<<>>>>
הנשמה נטרפת
כמו ג׳וקר אבוד
במשחק קלפים לילי
לאור ירח וויסקי זול
ואין היא יכולה אחרת
לאור הקלות הבלתי נסבלת של הקיום
במשקל של שנים
חסרות וודאות
ועודפות תשוקה
במחירי יד שנייה
<<<<>>>>
רוב הזמן
הוא
קורס אל תוך עצמו
בשאר הזמן
קליפה ועוד קליפה
מתעטפים
אור
הזוהר
מתענג בשברים
תעוקה של הנפש
יושבת דוגרת
תמות נפשה עם פלשתים
<<<<>>>>
חם לי בלב
שריפה
קצה המחשבה
טמון
בקצה ההוויה
טמון
בקצה המחשבה
קבור
והרכבת שועטת
בדמיה ונקביה
<<<<>>>>
מתרחקים ומתקרבים
נאחזים בריחות היסמין
צועדים בבטחה אחורנית
מחלצים מוזה
מדומה
בונים אורך נשימה
בקפיצה המשלהבת
מלכסנים את המבט
אל עבר נשמת חיינו
ברה כלבנה
המעשיות מתמזגות
למקשה אחת צורבת
המגרדת את האמת בפניה
ומטאטת את הסכיזופרניה
מתכנסת פנימה
כלואה בהן צדק
מתרחקת ומתקרבת
<<<<>>>>
בוא ונשרוף יחד את הדגל
אני שלא הייתי שם
כאן איתך
עורקים מוליכים כאב
בהוויה חסרת פשרות
נהר של טרחות
מפרידות ביננו
אם תרצה איזו אגדה
בוא ונשרוף יחד את הדגל
ממילא השלד עובר מיד ליד
כבר לא נשארו ידיים
להעביר בהן את הטומאה
יד אחת לה עם מי אימי
לקדושה
<<<<>>>>
יודעת במעמקים
שומעת בי הבטחה
אחרוש את כל
השדות הפזורים לדעת
לא אפסיק
לא אשים אף פסיק
אחפש אותי בעור
כל עוד
כל הוד
אריח את נשמתי
אניח אריח לצד אריח
גם אם אצטרך למיין
בהרים דביקים של חושך לא מפורז
גם כשיכאבו לי המפרקים
בין שמעל
לבין שמתחת
גם כשישרוף
לי
בפנים
<<<<>>>>
אתה הולך ישר למטרה
אני הולכת את כל הסיבובים האפשריים
בדרך אל יה
בוחנת את המרחק
מהפינה של החיים
נבלעת בטעם האוויר
בדרך האפורה
מרגישה איך נופל עליה
האור
והחושך
שואגת על הזמן
והוא בשלו
בסיבוב הכחול
מתפזרת לחלקיקים
מנסה לתפוס את המטרה
והיא כמו תמיד
חומקת לי מבין השדיים
<<<<>>>>
רגע לפני
צפירה של שבת
אני עוד אתגעגע אלייך
עם הכבישים החסומים
וכל מה שהם אומרים עלייך
כל מה שאני לא זוכרת
עכשיו ב 6:26 זמן זריחה
מעל הבאר
הכביש המהיר
ללב שלך
פתוח
<<<<>>>>
לא רציתי ללמוד לדבר איתך
חשבתי שתלמדי לדבר איתי
רציתי לכבוש אותך
והנה את כובשת
מערפלת
אותי
אני הפרה האדומה
ואת המזבח שלי
הבושה עוברת בתורשה
דם שלי את
אומרים שם שאני מכאן
אומרים כאן שאני משם
אני השאריות של העבר
ויום אחד אהיה
השאריות של העתיד
<<<<>>>>
השיר הוא אני
אני הוא השיר
השיר הוא שיר
אין אני
מי אתה שיר
אולי אם
אדע מי אתה
אבין מי אני
אתה אומר
אני כותב את עצמי מחדש
בסדר
גם אני
<<<<>>>>
העיר האפורה שלי
מעולם לא היית שלי
מעולם לא רציתי שתהיי
והנה אני כאן בתוכך
חדרתי אלייך על יבש
כמו ויברטור בלי רטט
כמו הלקוח ה 23 ליום
כמו
תגמורכברותלךובבקשהשאנילאאזכורכלוםבבוקר
אני אכניס בה חיים אמרתי
ובינתיים
זו
את
ש
רוצחת
אותי
מבפנים
<<<<>>>>
למה אשקע
בתוך כל היש
מילים חסרות
תופסות
בגרוני
אתן עצמי
לדעת
עד שלא
יישאר ממני
עוד
<<<<>>>>
עת לנענע
עת לפיטנה
יש אנשים
תיקח מהם שגרה
תיקח מהם כול החיים
יש אנשים
תיקח מהם שגרה
הם ימשיכו לקום
השנה אלפיים ועשרים
הבוקר 1984
הסיגריה נדלקת
הכלבים נובחים
<<<<>>>>
בחלומי ראיתי
שום
צרור שלם אינסופי
הלימה
של השום
ככה ענק
בשרני
חסר גבולות
נשפך עליי
על ידיי
ובכיתי ובכיתי
לא בגלל השום
בגלל הלב
<<<<>>>>
משורר
מה היית אומר
המציאות
קוטפת את כל האוסקרים
מכיר את המאמץ
להדביק את הפער
לעולם
לקום בבוקר
לרדוף אחריה
הצדק נשכח מזמן
תראה אותי
המציאות
צועדת לקראתי
ואני
השארתי את הדלת פתוחה
רק נשאר לבחור תנוחה
<<<<>>>>